הבלוג שלנו יעסוק בהעלאת חוויות ומחשבות מחייהן של גננות העמוסים בלאו הכי, כאשר הן הופכות לסטודנטיות במשרה מלאה, כמובן בנוסף להיותן, נשים ואמהות במשרה מלאה.
אנחנו שתי חברות שלאורך השנים נהנות ללמוד בכלל וביחד בפרט. כאשר החלטנו לבחור בלימודי תואר שני, לא הערכנו כראוי את מידת המחוייבות והעומס המתלווה אליה, כאשר יש צורך לתפקד במשרה מלאה בשאר תפקידינו.
היום, אנו נמצאות בפתחו של הסמסטר השני, מותשות מהסמסטר הראשון וכמעט בלי אויר מתחילות מחדש.
כמובן שבמקביל הגן ותכנית הלימודים העמוסה, לא מחכים לנו שנתאושש, שנסיים עבודה של קורס זה או אחר וגם הבית על שלל פעיליותיו לא נמצא בהמתנה.
נשמח לשמוע את התייחסותכן ותגובותיכן כגננות וסטודנטיות לתואר שני.
מאחלות לכולן המשך שבוע רגוע
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

הי בנות,
השבמחקאתן אכן ממש גיבורות! אין ספק כי השילוב של עבודה, לימודים ומשפחה הם משימה לא קלה יחדיו. לי אין עדין את כל הנטל הזה כי איני עובדת, אז זו ממש הקלה. מצפה לכם דרך מאתגרת המון בהצלחה.
טובי.
לגננות המותשות!
השבמחקאכן, ממש סופר-וומניות. זוהי גבורה משותפת להרבה נשים שלא ידעו למה הן נכנסות.
כן, גם אני בתוכן ועם תינוק שבשעה זו עוזר לי לקרוא ולכתוב במקום לישון...
שבוע טוב. נשיקות מצבי שזוכר אתכן.
אילה.
מרסל ואפרת.
השבמחקדווקא מהמקום בו אני נמצאת, בו השנה איני עובדת, אני עוד יותר יכולה להעריך את מידת הקושי והעומס שהינכן חוות, שכן אם לי קשה ועמוס אז לכן שבעתיים!!
אני דווקא בחורת, לחזק את ידכן בעשיייתכן. מההכרות שלי אתכן אני בטוחה שלמרות הקושי הרב, העומס וחוסר מציאת עצמכן, בתוך ההמון הזה, אתן עושות את עבודתכן נאמנה. אין ספק שלימודים תוך כדי עבודה זו משימה כמעט בלתי אפשרת, אך גם בלהנהיג גן עם סיוע מינימאלי ותקציב דל אנו מתמודדות מידי יום, כך שנראה לי שעלינו כגננות - הכל קטן..
בהצלחה
ענת אדלשטיין
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהיי בנות,
השבמחקלאחר נסיונות רבים אני מקווה שהפעם תוכלו לראות את תגובתי: "היפה וגם אופה" נשאלה השאלה!! ובכן היות והשנה לצערי או לשמחתי (אני עדיין מתחבטת בתחושות אלו) אני לא עובדת. אך אני מסכימה עימכם כי המלאכה מרובה ואין מספיק זמן לסיימה, גם בלי העבודה אני אישית בקושי מספיקה ועל אחת כמה וכמה אתן שגם עובדות.... ועל כך כל הכבוד לכן, חיזקו ואימצו
ממני
מירב אשל
מרסל ואפרת.... כולנו יחד באותו סיר לחץ... כל כ ך עמוס, ומגיע לכן וגם לנו.... הקלות באיזשהי נישה של העשייה שלנו אך .. מי יתן?? אנחנו עובדות לומדות, אמהות ונשים של... ובנוסף.... בית שלא נגמרת העשייה בו.. ואז כשהשעה 22 בערב מגיעה... והשקט בבית...אחרי שכבר עשינו את כל המטלותומה לא... מתחילות לקרוא מאמרים... להבין, לסכם .. והמוח לא מפסיק לחשוב.. וכמה רשימות של מה צריך עוד לעשות היום מחר.. ואתמול... לעידוד ותקווה כבר סיימנו את הסמסטר המתיש והלואי והדרך תהיה יותר קלה....אנחנו נעמוד בזאת... וגם אתן... גיבורות העל יישר כוח ותנו לנו גם... בקוצור אם בגן אנחנו שוחות בכל המצבים אז שבעתיים בלימודים..
השבמחקלילה טוב... בהצלחה לכולן... .
הי מרסל ואפרת יקרות
השבמחקכל מילה בסלע .. ובכל זאת לשרוף שנת שבתון על לימודים כל כך אינטנסיביים?.. כן זה נשמע פרדוקסלי ובכל זאת.. בשבתון.. אני למשל רוצה לראות עולם לנשום אויר מתוק של אחרי המבול... ללמוד את כל מה שאני ממש אוהבת! הרבה טבע אריגה גינון טיפולי ועוד...לדעתי עברנו את החלק הקשה משכו עוד שנה ותעשו חיים נפלאים בשבתון שיגיע מיד אחרי הלימודים...(זה מה שתמי ואני מתכננות...)
נשיקות על הבלוג.. תמיד מעודד ומנחםלראות שאני לא לבד
חמודות כולכן רוצה לחזק את ידי כולנו אני נפשתי לי בחופשת הפסח באירופה וחזרתי בכל מרצי לעבודה וללימודים כמה טוב שיש חופשים אבל שמנהלים גן במקביל זה לא פשוט מחכה כבר לשנת השבתון שלי... ושיגיע במהרה בעוד כ-שנתיית תמימות.
השבמחק