רבות נכתב ונאמר על השילוב אמהות - בית, בעל, ילדים וקריירה- במקרה שלנו, העבודה כגננת מנהלת גן ילדים.
השילוב שמכריח אותנו להתנהל כלהטוטן בקרקס על מנת לעמוד בהצלחה בכל המשימות, גם להיות אמא מצויינת, תומכת, קשובה, גם עקרת בית למופת - שלל עבודות הבית, ארוח בני משפחה וחברים, גם בת זוג תומכת, אוהבת ולא לשכוח גם נראית טוב...גם להמשיך להצליח בעבודה התובענית ושוב להיות קשובה להורים, ילדים, צוות וכל המערך הסובב את הגן שלא בדיוק מוטרד משלל עיסוקייך ומצפה ממך להיות במיטבך בכל זמן ומקום. וכאילו לא די בכך הוספנו השנה צלע נוספת ויצרנו משולש - אמהות-עבודה- לימודים. לימודים הדורשים מאיתנו משאבים גדולים מכפי ששיערנו. בתחילת השנה מצאנו את עצמנו מנסות להמשיך, לפעול ולהיות במיטבנו בכל הערוצים ולא לקחנו בחשבון את השינוי שיצרו הלימודים. דבר שהוביל ללחץ והרגשת תסכול בכל זוויות המשולש -אמהות-עבודה-לימודים. בשלב מסוים החלטנו לעצור לחשיבה משותפת, ולהביא למודעות את הקשיים שלנו במטרה לשפר את איכות חיינו. התובנות שהגענו אליהן בחיפוש אחר האיזון היו שלא ניתן להיות באותה רמת פעילות, כל הזמן בכל המישורים. לדעת לקבל שאנו לא חייבות להיות בשיאנו בכל המישורים ואם בחרנו השנה, באופן מודע ללמוד לתואר שני אז זה בסדר אם לא נארח את כל המשפחה בחגים השנה ולא נתנדב לארגן את מדורת ל"ג בעומר של הילדים ולא נתעמל במכון כושר שלוש פעמים בשבוע ולא נזכה בתעודת הגננת המצטיינת של השנה (אבל רק השנה...) והעולם לא יעמוד מלכת והשמש תמשיך לזרוח!!! ומרגע שמצאנו את האיזון בין כל צלעות המשולש (לא שווה הצלעות) הוטב לנו (לפחות לכמה דקות...) בטוחות שגם אצלכן עברו מחשבות דומות ומקוות שמצאתן לכן את האיזון הנכון לכן. תוכלו לקרוא על כך מזוית ראייה נוספת במאמרה של עו"ד שירלי גלאור - אמהות וקריירה - מבולבלות? נשמח לקבל את תגובותיכן - מרסל ואפרת
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

פעם מולה נאסר-אדין הלך עם תלמידיו ליריד. בפינה הרחוקה של היריד, עמדו אנשים וירו חיצים לעבר מטרות. מולה הצטרף אל הקשתים וירה חץ ראשון. החץ נפל לפני המטרה. הקהל החל לצחוק ומולה אמר" זה מה שקורה כשאתה חי עם עם תחושת ערך נמוכה, אתה לא יכול להגיע ליעד כי לבך אינו מכוון אליו" . הוא ירה חץ שני. החץ נורה ועבר מעל המטרה. אמר מולה" זה מה שקורה לאדם יהיר ומתנשא. הוא רץ כל כך מהר שהוא מפספס את המטרה ". החץ השלישי פגע במדויק במטרה ומולה אמר : " וזה אני!!"
השבמחקמרסל ואפרת שלום,
הסיפור הקצרצר שצירפתי לכן לקוח מתוך קורס של סדנת "ריו אברייטו". אני מצרפת זאת כיוון שאני כל כך מתחברת למאמר אותו הפנתן אותנו, המדבר על האיזון. בדומה לכך "ריו אבריטו" http://www.rioabierto.co.il/ הינה דרך הסתכלות על החיים כאשר המוטיב - איזון. אני חושבת שנכון לנו לאזן, אך חשוב מכל לא לתת לאף אחד לערער לנו זאת. לעיתים גם אם אנו מצליחות לפעול בכל המישורים, הערה אחת של מישהו, במיוחד מישהו הקרוב לליבנו, עלולה לערער אותנו. אל לנו לתת לזה לקרות ויתרה מכך - מחובתנו להאמין ביכולתנו ולקבל את עצמנו כפי שאנו. ואם לא הספקנו הכל היום..תמיד השמש זורחת מחר.
ענת אדלשטיין
ענת יקרה
השבמחקכפי שכתבנו איזון היא מילת המפתח במרוץ בו אנו חיים אבל לא פחות חשוב - האופטימיות איתה בחרת לסיים את תגובתך - קבלי "כל הכבוד" את בדרך להיות גיבורת על...מצטיינת
לילה טוב השעה היא 00:00 - בהמשך לתגובותינו בבלוג שלך על יתרונות השימוש באינטרנט בשעות הלילה המאוחרות...
כפי שמלמדים בהוראה לגיל הרך וכנראה גם כפי שאתן מחנכות את ילדכן אף אחד לא מושלם. לא צריך להיות מצטיינים ומושלמים בהכל, זה לא מציאותי.
השבמחקיפה מאוד שהגעתן להחלטה ל"הוריד הילוך" ב-2 צלעות מהמשולש, רק כך תגיעו לסיפוק מהשנה הקרובה.