שלום לכולם
כשהגענו לשיעור הראשון בקורס לא ממש ידענו לקראת מה אנו הולכות, המהומה בכיתה לא הוסיפה לנו וגם לא המושגים החדשים- למידה מקרוב, למידה מרחוק, בלוג, מה זה בכלל? לאחר שהתבוננו וגילינו סביבנו פרצופים מודאגים נוספים החלטנו לקחת נשימה עמוקה ולצאת להרפתקאה.
כשתי חברות הרגילות לצעוד יחד, גם כשהדרך לא קלה, החלטנו שביצענו משימות קשות מאלו ומכאן בחרנו את השם של הבלוג שלנו - "גיבורות על" כי כאלה אנחנו, אמהות, גננות, סטודנטיות אבל גם נשים שלא שוכחות את עצמן.
מכאן ניתן היה להתחיל ולצעוד בדרך הפוסטים, התגובות והתגובות לתגובות... כמובן שהיו גם טעויות של מתחילים: פוסט שהופיע במקום בבלוג בפורום תגובה לבלוג של חברה שהופיע בפוסט הלא נכון, פוסט שלם שנמחק לאחר שנכתב בעמל רב ולאחר מחשבה רבה ולא פורסם וכך הלאה.
ככל שחלף הזמן מצאנו עצמנו אף נהנות מדרך הלמידה החדשה, ללא החששות שליוו אותנו בתחילת הדרך, שוטטנו במרחבי המדיה, גילינו עולם חדש. הדרך החדשה של למידה מרחוק, איפשרה לנו להגיב מהמקום בו כל אחת מאיתנו נמצאת, שמחנו שבחרנו נושא הקרוב לעולמנו ובו יכולנו לשתף ולקבל תגובות. גם הפוסטים אחריהם בחרנו לעקוב היו מעולמות תוכן שונים מגוונים ובעלי חשיבות עבורנו ולכן לדעתנו גם נתרמנו מהם.
אז למרות שאנחנו בהחלט גיבורות על, לא תרדוף אחרינו המשאית עם המדליות וגם כנראה לא נדליק משואה לתפארת מדינת ישראל אז בינתיים נפנה אתכן לגיבורת על אחרת - מיקי קם מדליקה משואה לכבוד כל האמהות העובדות באשר הן-
על שלל תפקידינו המגוונים - ולתפארת מדינת האינטרנט.http://www.youtube.com/watch?v=EQ4h6SC0hkc
אז לסיום - בהצלחה!
הגיע היום.
כשהגענו לשיעור הראשון בקורס לא ממש ידענו לקראת מה אנו הולכות, המהומה בכיתה לא הוסיפה לנו וגם לא המושגים החדשים- למידה מקרוב, למידה מרחוק, בלוג, מה זה בכלל? לאחר שהתבוננו וגילינו סביבנו פרצופים מודאגים נוספים החלטנו לקחת נשימה עמוקה ולצאת להרפתקאה.
כשתי חברות הרגילות לצעוד יחד, גם כשהדרך לא קלה, החלטנו שביצענו משימות קשות מאלו ומכאן בחרנו את השם של הבלוג שלנו - "גיבורות על" כי כאלה אנחנו, אמהות, גננות, סטודנטיות אבל גם נשים שלא שוכחות את עצמן.
מכאן ניתן היה להתחיל ולצעוד בדרך הפוסטים, התגובות והתגובות לתגובות... כמובן שהיו גם טעויות של מתחילים: פוסט שהופיע במקום בבלוג בפורום תגובה לבלוג של חברה שהופיע בפוסט הלא נכון, פוסט שלם שנמחק לאחר שנכתב בעמל רב ולאחר מחשבה רבה ולא פורסם וכך הלאה.
ככל שחלף הזמן מצאנו עצמנו אף נהנות מדרך הלמידה החדשה, ללא החששות שליוו אותנו בתחילת הדרך, שוטטנו במרחבי המדיה, גילינו עולם חדש. הדרך החדשה של למידה מרחוק, איפשרה לנו להגיב מהמקום בו כל אחת מאיתנו נמצאת, שמחנו שבחרנו נושא הקרוב לעולמנו ובו יכולנו לשתף ולקבל תגובות. גם הפוסטים אחריהם בחרנו לעקוב היו מעולמות תוכן שונים מגוונים ובעלי חשיבות עבורנו ולכן לדעתנו גם נתרמנו מהם.
אז למרות שאנחנו בהחלט גיבורות על, לא תרדוף אחרינו המשאית עם המדליות וגם כנראה לא נדליק משואה לתפארת מדינת ישראל אז בינתיים נפנה אתכן לגיבורת על אחרת - מיקי קם מדליקה משואה לכבוד כל האמהות העובדות באשר הן-
על שלל תפקידינו המגוונים - ולתפארת מדינת האינטרנט.http://www.youtube.com/watch?v=EQ4h6SC0hkc
אז לסיום - בהצלחה!
הגיע היום.
אתה יוצא למקומות נפלאים!
אז שלום.
עם רגלים בנעליים,
עם שכל בראש-
תמצא את הדרך שלך,
אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,
ואתה הוא זה שיחליט לאן.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! /דוקטור סוס
בהצלחה מרסל ואפרת
בנות יקרות,
השבמחקגיבורות העל שלנו!! גם אם בעינכן המשאית לא תרדוף אחריכן, המדליות אכן בדרך, המדליות שמגיעות בדרכים אחרות: הערכה, אהבה, כבוד, סיפוק ועוד. אין ספק כי אינכן היחידות שבתחילת הקורס לא כל כך הבינו לקראת מה הולכים.אני חושבת שגם אלו מאיתנו שקצת יותר בקיאות באינטרנט גילו עולם אחר וחדש..
הסרטון הוא רעיון מקורי ומדהים.. אכן מערכון המציג את המציאות ה"כואבת" כהדלקת משואה..
המשיכו בעבודתכן הנפלאה
ממני
מירב אשל
שלום אפרת ומרסל,
השבמחקמצחיק כ"כ לקרוא את שכתבתם. הבלבול, הדאגה, החוסר הבנה שליוותה אותנו בתחילת הקורס אט-אט התפוגגה לה. אין ספק כי ההתנסות היא-היא שהוציאה אותנו מאזור האי-נוחות שלנו כהדיוטות.
אני מזמינה אתכן לבלוג שלי,
ולהתראות ביום רביעי
אורנה גיל
לגיבורות העל שלי...
השבמחקאז אחרי שסימסטר שלם אני עוקבת בדבקות אחר כתיבתכן, אני חייבת לציין שקצת התרגשתי כשקראתי את שכתבתן. לפתע מרגיש לי סוף, סיום..במשך כל הסמסטר הרגשתי שותפה מלאה לדברים שעוברים עליכן, הרגשתי קרבה דרך הסיפורים שהעלתן וכעת - נגמר. בתוך החיים המטרופים שאנו חיים, וכפי שציינתן באמת מגיעה לנו מדליה ענקית, קורה שזמן מועט נותר לחברינו וקרובינו. הבלוג איפשר לנו ברגעים אלו לקבלת תמיכה, להזדהות עם תחושותינו המלוות איתנו דרך קריאת בלוג עמיתותינו, וכן להכיר חברות חדשות.
ועל כך - תודה.
בהמשך לד"ר סוס...כיוון שהוא מציע לראות מקומות נפלאים ומציין כי אנו נחליט על הדרך, ברצוני להוסיף ולאחל לכן שנת שבתון נפלאה, תלכו בה בדרכים שתרצו, פיגשו אנשים, החשפו לדברים חדשים, נישמו אוויר צח וחיזרו בכוחות מחודשים. מקווה שתנוחו, ושתאפשרו לגיבורות העל שבתוככן, מעט לנוח ולהתפנק...
ענת אדלשטיין
ענת יקרה
השבמחקנעים לקרוא את תגובתך שגם היא נכתבה עם "אקורדים" של סיום... את כותבת שהרגשת קרבה לנושאים שהעלינו ואכן דרך תגובותיך חשנו בזאת. כפי שכתבנו גם במצגת שלנו, הנושאים שהעלינו בבלוג "גיבורות על" אכן היו משיקים ובעלי קרבה מבחינת התכנים לנושאים שאתן העלתן בבלוג שלכן - "אני קודם אמא". שיתוף הפעולה וההפריה של כולנו כעמיתות המלוות את הבלוגים היה מיטבי מבחינתינו, ההתייחסות הרצינית, העקבית והממוקדת, תרמה לכך רבות. ועל כך אנו רוצות להגיד גם לכן - תודה ובהצלחה בהמשך.
מרסל ואפרת
מרסל ואפרת ערב טוב...
השבמחקהסוף אכן מתקרב וזכור לנו כמה מהפוסטים שכתבן על העומס העצום שרק גבורות על יכולת לשאת, המועקה, החוסר החלטה מהיכן להתחיל קודם... והנה נגמר סמספטר ראשון, נשמנו לרווחה ושוב אנחנו בלופ שעומד להסתיים. אנחנו מסוגלות... כנראה שיש בנו כוחות סמויים שפורצים החוצה ... ובסופה של שנה קשה .. נאמר גם את הבלתי אפשרי .. סיימנו ועם תמיכה של כולנו יחד... הגענו עד הלום... בהצלחה לכולם
השלישיה